Attributed to R. Gershom Arakhin 20a – מיוחס לר' גרשום ערכין כ.‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

בְּחַד זִימְנָא אָמְדִינַן לֵיהּ אוֹ דִלְמָא כֵּיוָן דִּבְזֶה אַחַר זֶה נָדַר תְּרֵי זִימְנֵי אָמְדִינַן לֵיהּ. וְאִם תִּמְצָא לוֹמַר כֵּיוָן דִּבְזֶה אַחַר זֶה נָדַר תְּרֵי זִימְנֵי אָמְדִינַן לֵיהּ אָמַר שְׁנֵי דָּמַי עָלַי בְּבַת אַחַת מַהוּ הָכָא וַדַּאי בְּבַת אַחַת נָדַר בְּבַת אַחַת אָמְדִינַן לֵיהּ אוֹ דִלְמָא כֵּיוָן דְּקָאָמַר שְׁנֵי כְּזֶה אַחַר זֶה דָּמֵי. אִם תִּימְצֵי לוֹמַר כֵּיוָן דְּקָאָמַר שְׁנֵי כְּזֶה אַחַר זֶה דָּמֵי אֲמָדוּהוּ מֵאֵלָיו מַהוּ מִי אָמְרִינַן הָא אֲמִיד מֵאֵלָיו וְקָאֵי אוֹ דִלְמָא בָּעֵינַן כַּוָּונָה לְאוּמְדָּנָא. פְּשׁוֹט מִהָא חֲדָא דִּתְנַן דְּמֵי עָלַי וּמֵת לֹא יִתְּנוּ יוֹרְשִׁין שֶׁאֵין דָּמִים לַמֵּתִים. וְאִי ס״דסָלְקָא דַעְתָּךְ אֲמָדוּהוּ מֵאֵלָיו הָוֵי אוּמְדָּנָא הָא אֲמִיד וְקָאֵי מִי אִיכָּא גַּבְרָא דְּלָא שָׁוֵי אַרְבְּעָה זוּזֵי. אֲמָדוּהוּ מֵאֵלָיו נְחֵית לְאוּמְדָּנָא דָּמַי עָלַי לָא נְחֵית לְאוּמְדָּנָא.: מתני׳מַתְנִיתִין: חוֹמֶר בָּעֲרָכִין מִבַּנְּדָרִים כֵּיצַד ^אהָאוֹמֵר עֶרְכִּי עָלַי וָמֵת יִתְּנוּ הַיּוֹרְשִׁים ^בדָּמַי עָלַי וָמֵת לֹא יִתְּנוּ הַיּוֹרְשִׁים שֶׁאֵין דָּמִים לַמֵּתִים. ^געֵרֶךְ יָדִי וְעֵרֶךְ רַגְלִי עָלַי לָא אָמַר כְּלוּם עֵרֶךְ רֹאשִׁי וְעֵרֶךְ כְּבֵידִי עָלַי נוֹתֵן עֵרֶךְ כּוּלּוֹ זֶה הַכְּלָל דָּבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בּוֹ נוֹתֵן עֵרֶךְ כּוּלּוֹ. ^דחֲצִי עֶרְכִּי עָלַי נוֹתֵן חֲצִי עֶרְכּוֹ עֵרֶךְ חֶצְיִי עָלַי נוֹתֵן עֵרֶךְ כּוּלּוֹ ^החֲצִי דָּמַי עָלַי נוֹתֵן חֲצִי דָּמָיו דְּמֵי חֶצְיִי עָלַי נוֹתֵן דְּמֵי כוּלּוֹ זֶה הַכְּלָל דָּבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בּוֹ נוֹתֵן דְּמֵי כוּלּוֹ. ^והָאוֹמֵר עֶרְכּוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי עָלַי מֵת הַנּוֹדֵר וְהַנִּידָּר יִתְּנוּ הַיּוֹרְשִׁין ^זדָּמָיו שֶׁל פְּלוֹנִי עָלַי וּמֵת הַנּוֹדֵר יִתְּנוּ הַיּוֹרְשִׁין מֵת הַנִּידָּר לֹא יִתְּנוּ הַיּוֹרְשִׁין שֶׁאֵין דָּמִים לַמֵּתִים.: גמ׳גְּמָרָא: ת״רתָּנוּ רַבָּנַן חוֹמֶר בַּנְּדָרִים מִבַּעֲרָכִין ^חשֶׁהַנְּדָרִים חָלִין עַל בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף וְאֵין ^טנִדּוֹנִים בְּהֶשֵּׂג יָד משא״כמָה שֶׁאֵין כֵּן בָּעֲרָכִין. חוֹמֶר בָּעֲרָכִין מִבַּנְּדָרִים כֵּיצַד אָמַר עֶרְכִּי עָלַי וָמֵת יִתְּנוּ יוֹרְשִׁין דָּמַי עָלַי וָמֵת לֹא יִתְּנוּ יוֹרְשִׁין שֶׁאֵין דָּמִים לַמֵּתִים. אָמַר עֶרְכִּי עָלַי וָמֵת יִתְּנוּ יוֹרְשִׁין ש״משְׁמַע מִינַּהּ מִלְוָה עַל פֶּה גּוֹבֶה מִן הַיּוֹרְשִׁין שָׁאנֵי הָכָא דְּמִלְוָה כְּתוּבָה בַּתּוֹרָה הִיא. ש״משְׁמַע מִינַּהּ מִלְוָה הַכְּתוּבָה בַּתּוֹרָה כִּכְתוּבָה בִּשְׁטָר דָּמְיָא הב״עהָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן כְּשֶׁעָמַד בַּדִּין. דִּכְוָותֵהּ גַּבֵּי דָּמַי עָלַי שֶׁעָמַד בַּדִּין אַמַּאי לֹא יִתְּנוּ יוֹרְשִׁין דָּמַי עָלַי מְחוּסַּר אוּמְדָּנָא עֶרְכִּי עָלַי לֹא מְחוּסָּר וְלֹא כְלוּם.: עֵרֶךְ יָדִי וְרַגְלִי עָלַי וְכוּ׳.: א״ראָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב וְנוֹתֵן דָּמֶיהָ. וְהָא לֹא אָמַר כְּלוּם קָתָנֵי לֹא אָמַר כְּלוּם לְרַבָּנַן וְנוֹתֵן דָּמֶיהָ לר״מלְרַבִּי מֵאִיר. הָא אַמְרַהּ חֲדָא זִימְנָא דא״רדְּאָמַר רַב גִּידֵּל א״ראָמַר רַב הָאוֹמֵר עֵרֶךְ כְּלִי זֶה עָלַי נוֹתֵן דָּמָיו. מַהוּ דְּתֵימָא הָתָם הוּא דְּאָדָם יוֹדֵעַ שֶׁאֵין עֵרֶךְ לִכְלִי וְגָמַר וְאָמַר לְשֵׁם דָּמִים אֲבָל הָכָא מִיטְעָא קָטָעֵי דְּסָבַר כִּי הֵיכִי דְּאִיכָּא עֵרֶךְ רֹאשִׁי וְעֵרֶךְ כְּבֵידִי אִיכָּא נָמֵי עֵרֶךְ יָדִי וְעֵרֶךְ רַגְלִי אֲבָל דְּמֵי לָא קָאָמַר קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן.: עֵרֶךְ רֹאשִׁי וְעֵרֶךְ כְּבֵידִי נוֹתֵן עֵרֶךְ כּוּלּוֹ.: מ״טמַאי טַעְמָא נְפָשׁוֹת קָאָמַר רַחֲמָנָא.: זֶה הַכְּלָל דָּבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בּוֹ כּוּ׳.: לְאֵתוֹיֵי מִן הָאַרְכּוּבָּה וּלְמַעְלָה.: חֲצִי עֶרְכִּי עָלַי נוֹתֵן כּוּ׳.: ת״רתָּנוּ רַבָּנַן חֲצִי עֶרְכִּי עָלַי נוֹתֵן חֲצִי עֶרְכּוֹ ר׳רַבִּי יוֹסֵי בר׳בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לוֹקֶה וְנוֹתֵן עֵרֶךְ שָׁלֵם. לוֹקֶה אַמַּאי א״ראָמַר רַב פָּפָּא לוֹקֶה בְּעֵרֶךְ שָׁלֵם מ״טמַאי טַעְמָא גְּזֵירָה חֲצִי עֶרְכִּי אַטּוּ עֵרֶךְ חֶצְיוֹ וְעֵרֶךְ חֶצְיוֹ הָוֵי דָּבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בּוֹ.: חֲצִי דָּמַי עָלַי נוֹתֵן כּוּ׳ דְּמֵי חֶצְיִי עָלַי נוֹתֵן דְּמֵי כּוּלּוֹ.: מ״טמַאי טַעְמָא. {ויקרא כ״ז:ב׳} נֶדֶר בְּעֶרְכְּךָ נְפָשׁוֹת כְּתִיב.: זֶה הַכְּלָל דָּבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בּוֹ.: לְאֵתוֹיֵי מִן הָאַרְכּוּבָּה וּלְמַעְלָה. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן הַמַּעֲרִיךְ חֲצִי עֵרֶךְ כְּלִי ר״מרַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר נוֹתֵן דָּמָיו וחכ״אוַחֲכָמִים אוֹמְרִים לֹא אָמַר כְּלוּם רָבָא חֲלַשׁ עוּל לְגַבֵּיהּ אַבָּיֵי וְרַבָּנַן וְיָתְבִי וְקָאָמְרִי בִּשְׁלָמָא ר״מרַבִּי מֵאִיר קָסָבַר אֵין אָדָם מוֹצִיא דְּבָרָיו לְבַטָּלָה לָא שְׁנָא כּוּלּוֹ ול״שוְלָא שְׁנָא חֶצְיוֹ. אֶלָּא רַבָּנַן מַאי קָסָבְרִי אִי אָדָם מוֹצִיא דְּבָרָיו לְבַטָּלָה אפי׳אֲפִילּוּ כּוּלּוֹ נָמֵי וְאִי אֵין אָדָם מוֹצִיא דְּבָרָיו לְבַטָּלָה אפי׳אֲפִילּוּ חֶצְיוֹ נָמֵי. אֲמַר לְהוּ (רָבָא וְאַבָּיֵי) רַבָּנַן דְּהָכָא כר״מכְּרַבִּי מֵאִיר סָבְרִי לַהּ וְסָבְרִי לַהּ כר״שכְּרַבִּי שִׁמְעוֹן סָבְרִי לַהּ כר׳כְּרַבִּי מֵאִיר דְּאָמַר אֵין אָדָם מוֹצִיא דְּבָרָיו לְבַטָּלָה. וְסָבְרִי לַהּ כר״שכְּרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר שֶׁלֹּא הִתְנַדֵּב כְּדֶרֶךְ הַמִּתְנַדְּבִים כּוּלֵּיהּ אוֹרְחֵיהּ לְאִיתְנַדּוֹבֵי פַּלְגֵיהּ לָאו אוֹרְחֵיהּ לְאִיתְנַדּוֹבֵי.: הָאוֹמֵר עֶרְכּוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי עלי וּמֵת הַנּוֹדֵר כּוּ׳.: מַאי נִיהוּ שֶׁעָמַד בַּדִּין. הַיְינוּ הָךְ סֵיפָא אִיצְטְרִיךְ לֵיהּ דָּמָיו שֶׁל פְּלוֹנִי עָלָיו וּמֵת הַנּוֹדֵר יִתְּנוּ הַיּוֹרְשִׁיםמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות ערכים וחרמים א׳:כ״א

^ב רמב״ם הלכות ערכים וחרמים א׳:כ״ב

^ג רמב״ם הלכות ערכים וחרמים ב׳:א׳

^ד רמב״ם הלכות ערכים וחרמים ב׳:ב׳

^ה רמב״ם הלכות ערכים וחרמים ב׳:ד׳

^ו רמב״ם הלכות ערכים וחרמים א׳:כ״ג

^ז רמב״ם הלכות ערכים וחרמים א׳:כ״ג

^ח רמב״ם הלכות מעשה הקרבנות י״ד:א׳-ב׳

^ט רמב״ם הלכות מעשה הקרבנות י״ד:ט׳
רמב״ם הלכות מחוסרי כפרה ה׳:י״א

אמדוהו מאליו שלא אמר דמי עלי: שאין דמים למתים – שאין אדם יכול לידע מאחר שמת כמה הוא שוה כשהוא חי: מי איכא גברא דלא שוה ד׳ זוזי כשהוא חי והוה כי אמיד וליתבו יורשין (לא) דמי: אמדוהו מאליו נחית לאומדנא – ודקדקו בו כמה היה שוה:
דמי עלי – ומת לא נחית מעיקרא לאומדנא גמורה הלכך לא יתנו היורשין: ואין נידון בהשג יד – אלא נותן כל מה שיש לו וחוזר ונותן כשיהא לו: שאני הכא דמלוה הכתובה בתורה היא – דכיון שאמר ערכי עלי כבר כתוב בתורה כמה צריך ליתן: [בשעמד בדין – וחייבוהו ליתן וכל העומד לגבות כגבוי דמי:
מחוסר אומדנא – בשעמד בדין ולא אמדוהו ומת ולא אמר כלום: ¹ דאין הנשמה תלויה בו:
ונותן דמיה – של יד כלומר דאין אדם מוציא דבריו לבטלה וידוע שאין ערך ליד וגמר ואמר לשום דמים ונותן דמיה: לר״מ דאמר בפירקין קמא המעריך פחות מבן חודש ר״מ אומר נותן דמיו כו׳: מיטעא קא טעי דסבר כו׳] אבל דמי לא – כלומר לשום דמים לא מתכוין ולא ליתן דמיה קמ״ל: לאתויי מן הארכובה ולמעלה – שאם אמר ערך רגלי עלי מן הארכובה ולמעלה נותן ערך כולו: [מ״ט נדר בערכך כתיב כלומר כל שישנו בערכין ישנו בדמים דהיינו נדר]: וחכ״א לא אמר כלום – כשהעריך חצי כלי אבל העריך כלי שלם נותן את דמיו: [סברי לה כר״מ דאמר אין אדם מוציא דבריו לבטלה היכא דהתנדב כדרך המתנדבים דהעריך כולו פלגיה לאו אורחא לאינדובי הלכך לא אמר כלום דסבר לה כר׳ שמעון]: מאי ניהו – האומר ערכו של פלוני עלי [ומת הנודר והנידר. אמאי יתנו היורשין בשעמד בדין המעריך קודם שמת]: היינו הך – בשמעתין דלעיל אמר ערכי עלי ומת יתנו היורשין ואוקימנא כשעמד בדין:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

¹ נראה דחסר כאן וצ״ל ערך ידי וערך רגלי עלי לא אמר כלום. דאין הנשמה תלויה בו: ונותן דמיה. של יד כלומר וכו׳.

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144

לא להציג שובDon't show again

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון